Ir al texto principal

Óraj Jaim 339

שולחן ערוך, אורח חיים

Óraj Jaim 339

כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת. ובו ז סעיפים: אין רוכבין על גבי בהמה: (וע"ל סי' ש"ה סי"ח מדין הליכת קרון):

אין שטין על פני המים אפילו בבריכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דמי לנהר ואם יש לה שפה סביב מותר דכיון אפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי וליכא למיגזר ביה שמא יעשה חבית של שייטין:

אין מטפחין להכות כף אל כף ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר ואפי' להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשוררים או לקשקש באגוז לתינוק או לשחק בו בזוג כדי שישתוק כל זה וכיוצא בו אסור גזירה שמא יתקן כלי שיר ולספק כלאחר יד מותר: הגה והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין וכו' וי"א דבזמן הזה הכל שרי דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל. (תוספות סוף פרק המביא כדי יין):

אין דנין: הגה ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסוהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח וכל שכן שאסור להלקותו דהוה בכלל דין ואם יברח אין עלינו כלום (ב"י סוף סימן רס"ג בשם שבולי הלקט) ולא מקדשין: הגה ויש מתירין לקדש היכא דאין לו אשה ובנים (ר"ת) ואפשר דה"ה הכניסה לחופה שרי (סמ"ג) ואע"ג דלא קי"ל הכי מ"מ סומכין על זה בשעת הדחק כי גדול כבוד הבריות כמו שרגילין שלפעמים שלא היו יכולים להשוות עם הנדוניא יום ו' עד הלילה דעושין החופה והקידושין בליל שבת הואיל וכבר הוכנו לסעודה ולנשואין והוי ביוש לכלה ולחתן אם לא יכנוס אז ומ"מ לכתחלה יש ליזהר שלא יבא לידי כך (ועיין בטור אבן העזר סימן ס"ג): ולא חולצין ולא מיבמין ואין כונסין ולא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מפרישין תרומות ומעשרות ואין פודין הבן ואין מגרשין אלא אם כן הוא גט שכיב מרע (דתקיף ליה עלמא) וכולם אם נעשו שוגגין או מזידין או מוטעין מה שעשוי עשוי:

הכונס את האלמנה לא יבא עליה ביאה ראשונה לא בשבת ולא בי"ט (עסי' ר"פ):

אסור לאדם להשיט במים דבר להוליכו מאצלו או להביאו אצלו ולכן קסמים שעל פני המים אסור להפצילן לכאן ולכאן כדי לנקות המים שיהיו יפים:

ספינה אם היא יושבת בקרקע הים ואינה שטה כלל מותר ליכנס בה ואם היא קשורה כמנהג הספינות העומדות בנמל אע"פ שהיא שטה על פני המים מותר ליכנס בה:

Fuente

Shulchan Arukh, Orach Chayim 339

Versión:
Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
Idioma:
he
Licencia:
Public Domain
Atribución:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
Ver el texto fuente

Rem., Hagahá o Rema designa una glosa del Rema, distinta del texto de Maran.

Propuestas

Propuesta — texto por comprobar.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 339 · 4

Idioma: ES · Rito / tradición: Maran / Rema — sin rito litúrgico atribuido

Fuente: Shulchan Arukh, Orach Chayim 339 · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

Texto de referencia conservado

3. No se baten las palmas, es decir, no se golpea una palma contra la otra; tampoco se golpea una palma contra el muslo, ni se baila, por decreto, para evitar que se llegue a reparar un instrumento musical. Incluso está prohibido golpear con un dedo el suelo o una tabla, o un dedo contra otro, como hacen los cantores; o hacer sonar una nuez para un niño, o jugar con dos nueces para que se calle. Todo esto y cualquier cosa similar está prohibido, por decreto, para evitar que se llegue a reparar un instrumento musical. Golpear las palmas con el dorso de la mano está permitido.

Propuesta

3. No se baten las palmas, es decir, no se golpea una palma contra la otra; tampoco se golpea una palma contra el muslo, ni se baila, por decreto, para evitar que se llegue a reparar un instrumento musical. Incluso está prohibido golpear con un dedo el suelo o una tabla, o un dedo contra otro, como hacen los cantores; o hacer sonar una nuez para un niño, o hacer sonar un cascabel para él para que se calle. Todo esto y cualquier cosa similar está prohibido, por decreto, para evitar que se llegue a reparar un instrumento musical. Golpear las palmas con el dorso de la mano está permitido.