Óraj Jaim 477
דיני אכילת האפיקומן. ובו ב סעיפים: לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע ויאכלנו בהסיבה ולא יברך עליו ויהא זהיר לאכלו קודם חצות: (ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות) (ר"ן פרק ע"פ וס"ב דמגילה):
אם שכח ולא אכל אפיקומן ולא נזכר עד שנטל ידיו או שאמר הב לן ונברך אוכל אפיקומן בלא ברכ' המוציא ואם לא נזכר עד שבירך ברכת המזון אם נזכר קודם שבירך בורא פרי הגפן יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל האפיקומן (ויחזיר ויברך ברכת המזון ויברך בפה"ג וישתה הכוס) (בית יוסף) ואם לא נזכר עד אחר שבירך בורא פרי הגפן לא יאכל האפיקומן ויסמוך על מצה שאכל בתוך הסעוד' שכולן שמורות הן משעת לישה אבל במקום שנהגו לעשו' שימור למצת מצוה משע' קצירה אפילו לא זכר עד אחר ההלל יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל האפיקומן: הגה ויחזור ויברך על הכוס ואין לחוש במה שמוסיף על הכוסות (תשובת הרא"ש כלל כ"ד) ואם נאבד האפיקומן יאכל כזית אחד ממצה שמורה אחרת (רוקח):
Fuente
Shulchan Arukh, Orach Chayim 477
- Versión:
- Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
- Idioma:
- he
- Licencia:
- Public Domain
- Atribución:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
Rem., Hagahá o Rema designa una glosa del Rema, distinta del texto de Maran.