Yoré Deá 336
דיני הרופא. ובו ג' סעיפים: נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצוה היא ובכלל פיקוח נפש הוא ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים ואפי' יש לו מי שירפאנו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות ומיהו לא יתעסק ברפואה אא"כ הוא בקי ולא יהא שם גדול ממנו שאם לא כן הרי זה שופך דמים ואם ריפא שלא ברשות בית דין חייב בתשלומין אפי' אם הוא בקי ואם ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואם המית ונודע לו ששגג גולה על ידו:
הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלימוד אבל שכר הטורח והבטלה מותר:
מי שיש לו סמנים וחבירו חולה וצריך להם אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי ולא עוד אלא אפילו פסקו לו בדמיהם הרבה מפני צורך השעה שלא מצאו סמנין אלא בידו אין לו אלא דמיהם אבל אם התנה בשכר הרופא הרבה חייב ליתן לו שחכמתו מכר לו ואין לו דמים: הגה ואע"פ שיש מצוה עליו לרפאותו שכל מצות עשה דרמיא אכולי עלמא אם נזדמנה לא' ולא רצה לקיימה אלא בממון אין מוציאין הממון מידו ולא מפקיעין מידו חיוב שלהן (טור):
Fuente
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 336
- Versión:
- Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
- Idioma:
- he
- Licencia:
- Public Domain
- Atribución:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097765
Rem., Hagahá o Rema designa una glosa del Rema, distinta del texto de Maran.