Joshen Mishpat 384
אדם המזיק הוא אחד מאבות נזיקין ונזק העושה בידו או בגופו הוא האב והנזק שאינו עושה בגופו הוא תולדתו כגון זרק אבן או ירה חץ או פטר מים על חבירו או על כליו והזיקו או שרק והזיקו בזריקת הרוח קודם שנח אבל אם הזיק אחר שנח הו"ל תולדות בור כאשר יתבאר בנזקי הבור:
הכה בפטיש ויצא מתחת ידו ניצוץ והזיק חייב:
הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל וסתר ושבר את האבנים או הזיק חייב היה מכה בצד זה ונפל בצד אחר פטור ואם מחמת ההכאה חייב:
החוצב שחצב אבן ונתנו לסתת והזיק בו הסתת חייב מסרו הסתת לחמר החמר חייב מסרו החמר לכתף הכתף חייב מסרו הכתף לבנאי הבנאי חייב מסרו הבנאי למסדר המסדרו על שורת הבנין המסדר חייב ואם אחר שמסדרו על שורת הבנין נפל והזיק אם הן קבלנין כולן חייבין ואם הם שכירי יום האחרון חייב וכולן פטורין:
Fuente
Tur, Choshen Mishpat 384
- Versión:
- Choshen Mishpat, Vilna, 1923
- Idioma:
- he
- Licencia:
- Public Domain
- Atribución:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935970