Óraj Jaim 166
הלכות ברכת המוציא וינגב ידיו היטיב ויברך ברכת המוציא מיד ומיהו רבינו יואל כתב שאין לחוש על הפסק בין נטילה להמוציא כיון שהשלחן לפניו ודעתו לאכול לא חשיב היסח הדעת וההיא דתיכף לנטילה ברכה מפרש לה על מים אחרונים וכן פירש רב אלפס והרמב"ם ז"ל וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל אף בראשונים שלא להפסיק ושלא לדבר והיה רגיל כשהיה מיסב בסעודה עם אחרים שהיה נוטל באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר ומתוך הירושלמי משמע ג"כ דההיא דתיכף לנטילה ברכה דאמים ראשונים קאי דאיתא התם התוכף ברכה לנט"י אינו ניזוק בכל אותה סעודה:
Fuente
Tur, Orach Chayim 166
- Versión:
- Orach Chaim, Vilna, 1923
- Idioma:
- he
- Licencia:
- Public Domain
- Atribución:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935970