Selijot 121–140 — Sidur SEFARDÍ

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמֹךְ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַנֵּה אֶת מְעַנֵּנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פְּדֵנוּ מִידֵי כָל אוֹיְבֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פְּדֵנוּ מִידֵי יִצְרֵנוּ הָרַע:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעוֹתֶיךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַדְּקֵנוּ בְּמִשְׁפָּטֶיךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְפָא כָּל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְאֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁעֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ: