’Hochen Michpat 167
שתי גינות אחת גבוה מחברתה. ובו ב סעיפים: שתי גנות זו על גב זו והירק בינתיים בגובה עובי הארץ שביניהם כל שהעליון יכול לפשוט ידו וליטול אותו מעיקרו הרי הוא שלו ובלבד שלא יאנוס עצמו והשאר של תחתון: הגה היתה יד העליון מגיע עד למטה אפ"ה כל שהוא סמוך לקרקע פחות משלשה הוא של מטה (טור) היה מגיע לנופו ואין מגיע לעקרו לא יטול העליון ואם נטל אין מוציאין מידו:
אילן העומד על המצר אע"פ שהוא נוטה לתוך שדה א' מהם הרי שניהם חולקין בפירותיו (אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר והכל שלו) (טור וכן כתב התוספות שם):
Source
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 167
- Version:
- Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
- Langue:
- he
- Licence:
- Public Domain
- Attribution:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097773
Rem., Hagahá ou Rema désigne une glose du Rema, distincte du texte de Maran.