’Hochen Michpat 397
מי שבהמתו רגילה ליכנס לתוך שדה חבירו ובהמת הקצבים שמזקת. ובו ב סעיפים: מי שבהמתו רגיל' ליכנס לשד' חבירו ומזיקתו יכול בעל השדה להתרות בבעל הבהמה שישמור בהמתו וצריך לשומר' (ואם לא שמרה והזיקה חייב לשלם היזקו) (כן מוכח מדברי התוס' והרא"ש) ואינו יכול לומר לו גדור שדך כדי שלא תכנס בו:
הקצבים שיש להם בהמות לשחוט ביום השוק אם הם מזיקות אפי' בר"ה מתרים בבעלי' ג' פעמים שישמרם ואם לא שמרום רשאי הניזק לשחטם שחיטה כשיר' ואומרים לבעלים בואו ומכרו הבשר שלכם:
Source
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 397
- Version:
- Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
- Langue:
- he
- Licence:
- Public Domain
- Attribution:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097773
Rem., Hagahá ou Rema désigne une glose du Rema, distincte du texte de Maran.