Ora’h ’Haïm 111
דין סמיכת גאולה לתפלה. ובו ג סעיפים: צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפי' באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: הגה וי"א שמותר לענות אמן על גאל ישראל וכן נוהגין (טור) וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה משום דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי ושבת לאו זמן צרה ולענ"ד נראה דמה שאין כן ביו"ט הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פ"ק דר"ה בפסח על התבואה וכו') (הגהות אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' י"ט) וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך (טור):
החזן כשמתחיל י"ח בקול רם חוזר ואומר ה' שפתי תפתח ופי יגיד וכו':
אם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור מתפללין לא יתפלל עמהם אלא קורא ק"ש ואח"כ יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף:
Source
Shulchan Arukh, Orach Chayim 111
- Version:
- Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
- Langue:
- he
- Licence:
- Public Domain
- Attribution:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
Rem., Hagahá ou Rema désigne une glose du Rema, distincte du texte de Maran.