Aller au texte principal

Ora’h ’Haïm 336

שולחן ערוך, אורח חיים

Ora’h ’Haïm 336

אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן. ובו יג סעיפים: אין עולין באילן בין לח בין יבש ואין נתלים בו ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל גזירה שמא יעלה ויתלוש עלה באילן בשבת בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד ואם עלה מבעוד יום בכל גוונא מותר לירד משחשיכה ויש אומרים דהני מילי כשהיה דעתו לירד מבעוד יום אבל לא היה דעתו לירד מבעוד יום לא ירד משחשיכה כיון שהיה דעתו לישב שם באיסור: הגה ודוקא אדם שעלה שם אבל אם הניח שם חפץ מבעוד יום אסור ליטלו משם בשבת (המגיד פרק כ"א) וכל זה באילן וכיוצא בו אבל קנים הרכים כירק מותר להשתמש בהם אע"פ שמחוברים בקרקע דאין אסור להשתמש בירק (הגהות אשירי פרק בכל מערבין בשם א"ז וב"י):

שרשי אילן הגבוהים מן הארץ ג' טפחים אסור להשתמש בהם פחות מכאן מותר להשתמש בהם דכקרקע חשיבי ואם באים מלמעלה ויורדים למטה במקום שגבוהים שלשה אסורים ובמקום שאין גבוהים שלשה מותרים היו גבוהים שלשה וחלל תחתיהם אע"פ שמצד אחד אין חלל תחתיהם והרי הן שוים לארץ אסור לישב אפי' על צד השוה לארץ:

מותר לילך על גבי עשבים בין לחים בין יבשים כיון שאינו מתכוין לתלוש אבל האוכלים בגנות אסורים ליטול ידיהם על העשבים שמשקים אותם אע"פ שאינם מכוונים פסיק רישיה הוא אבל מותר להטיל בהם מי רגלים או שאר משקים שאינם מצמיחין: הגה ולכן טוב להחמיר שלא לאכול בגנות אם ישתמש שם מים דבקושי יש ליזהר שלא יפלו שם מים (ב"י בשם סה"ת):

יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופן להצמיח ואם ישליך לתרנגולים לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום או ליומים ואם הוא במקום דריסת רגלי אדם מותר שאין סופו לצמוח:

עשבים שעלו על אוזן הכלי מלחות הכלי חשובים כמחוברים לקרקע והתולשן חייב:

עשבים שתחבן בעפר מבעוד יום כדי שיהיו לחים מותר לאחוז בעלי' ולהוציאן והו' שלא השרישו וגם צריך שאינו רוצ' בהשרשתן אבל אם נתכוין לזריע' אסו':

אסור לתלוש אפילו מעציץ שאינו נקוב:

עציץ (פי' חצי כד שזורעין שם עשבים. ערוך) אפילו אינו נקוב יש ליזהר מליטלו מעל גבי קרקע ולהניחו על גבי יתדות או איפכא בין שהוא של עץ בין של חרס: הגה יחור של אילן שנפשח מערב שבת מן האילן ובו פירות מותר לתלוש הפירות ממנו בשבת (רבינו ירוחם ני"ב ח' ב' חולין דף קכ"ד):

צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגליו בצנעה דכיון דמתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו במקום פסידא לא גזרו רבנן:

הדס מחובר מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו:

השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במים ה"ז תולדות זורע וחייב בכל שהוא: הגה ומותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים (מהרי"ל ועיין לקמן סימן תרנ"ד):

תאנים שיבשו באיביהן וכן אילן שיבשו פירותיו בו התולש מהם בשבת חייב אע"פ שהם כעקורים לענין טומאה:

אסור להשתמש בצדדי האילן אבל בצדי צדדין מותר לפיכך אסור לסמוך הסולם לצידי האילן דכי סליק ביה משתמש בצדדין אבל אם יש יתד תקועה בצדי האילן מותר לסמוך סולם עליו דהוי ליה יתד צדדין וסולם צידי צדדין ואם נעץ בו יתד ותולה בו כלכלה היתד נקרא צדדין והכלכלה כצדי צדדין: הגה ומותר ליגע באילן ובלבד שלא ינידנו (ב"י בשם אורחות חיים) בור עמוק אפי' מאה אמה מותר לירד ולעלות ומטפס ויורד ומטפס ועולה ולא חיישינן שמא יעקור קרקע בירידתו ועלייתו: (טור):

Source

Shulchan Arukh, Orach Chayim 336

Version:
Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
Langue:
he
Licence:
Public Domain
Attribution:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
Voir le texte source

Rem., Hagahá ou Rema désigne une glose du Rema, distincte du texte de Maran.

Propositions

Proposition — texte à vérifier.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 336 · 13

Langue: FR · Rite / tradition: Maran / Rema — aucun rite liturgique attribué

Source: Shulchan Arukh, Orach Chayim 336 · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893

Texte de référence conservé

Il est interdit d’utiliser les côtés de l’arbre, mais il est permis d’utiliser les côtés des côtés. C’est pourquoi il est interdit d’appuyer une échelle contre les côtés de l’arbre, car lorsqu’on y monte, on utilise les côtés. Mais si une cheville est fichée dans les côtés de l’arbre, il est permis d’y appuyer une échelle, car la cheville constitue les côtés des côtés et l’échelle les côtés des côtés des côtés. Si l’on y a fiché une cheville et qu’on y suspend une corbeille, la cheville est considérée comme les côtés et la corbeille comme les côtés des côtés. Rem’’a : Il est permis de toucher un arbre, à condition de ne pas le faire bouger (Beit Yossef au nom des Or'hot 'Haïm). Il est permis de descendre dans une fosse profonde même de cent coudées et d’en remonter, en s’agrippant et en descendant, puis en s’agrippant et en montant ; on ne craint pas qu’il arrache de la terre en descendant ou en montant (Tour).

Proposition

Il est interdit d’utiliser les côtés de l’arbre, mais il est permis d’utiliser les côtés des côtés. C’est pourquoi il est interdit d’appuyer une échelle contre les côtés de l’arbre, car lorsqu’on y monte, on utilise les côtés. Mais si une cheville est fichée dans les côtés de l’arbre, il est permis d’y appuyer une échelle, car la cheville constitue les côtés et l’échelle les côtés des côtés. Si l’on y a fiché une cheville et qu’on y suspend une corbeille, la cheville est considérée comme les côtés et la corbeille comme les côtés des côtés. Rem’’a : Il est permis de toucher un arbre, à condition de ne pas le faire bouger (Beit Yossef au nom des Or'hot 'Haïm). Il est permis de descendre dans une fosse profonde même de cent coudées et d’en remonter, en s’agrippant et en descendant, puis en s’agrippant et en montant ; on ne craint pas qu’il arrache de la terre en descendant ou en montant (Tour).