Ora’h ’Haïm 394
ספק עירוב מה דינו. ובו ג סעיפים: ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשו' אם לאו מותר והוא שיהיה לו חזקת כשרו' כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא:
צריך שיהא העירוב בין השמשו' במקום שראוי ליטלו הילכך אם נפל עליו גל ואינו יכול ליטלו בלא מרא וחצינא אסור: הגה והעירוב א"צ להיות קיים רק בין השמשות (טור) ויוכל לאכלו כשודאי חשיכה (הגהות אשירי ומרדכי פרק בכל מערבין) ויש לבצוע עליו בשחרית בשבת (מנהגים) ודוקא במקום שנוהגים לערב כל ערב שבת אבל עדיף טפי לערב על כל השנה בפעם אחת כדלעיל סי' שס"ח (ב"י):
נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח קודם שחשכה אם אי אפשר להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה גמורה בין השמשו' הרי זה כמו שאבד ואינו עירוב שהרי אי אפשר לאכלו:
Source
Shulchan Arukh, Orach Chayim 394
- Version:
- Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
- Langue:
- he
- Licence:
- Public Domain
- Attribution:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
Rem., Hagahá ou Rema désigne une glose du Rema, distincte du texte de Maran.