’Hochen Michpat 202

הלכות קנין אגב קרקע מטלטלין נקנין אגב קרקע שאם מכר או נתן קרקע ומטלטלין לחבירו כיון שקנה הקרקע באחד מן הדרכים שקונין בהן קרקע נקנו לו גם המטלטלין בכל מקום שהן אפילו אם אינן בתוך הקרקע לא שנא אם שניהם במכר או במתנה לא שנא אם אחד במכר והשני במתנה:

אבל צריך שיאמר לו קנה קרקע זה וקנה אגביו מטלטלין שאם לא אמר כן אינן נקנין אגביו אפילו אם הם בתוכו והרמב"ם כתב שאם הם בתוכו א"צ שיאמר לו קנה אגביו המטלטלין והראב"ד השיג עליו וכתב כסברא הראשונה וכן יראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל:

וקרקע אפילו כל שהוא קונין אגביו אפילו מטלטלין הרבה:

הקנה הקרקע לאחד ולשני מטלטלין אגביו מיבעיא אם קונה אם לאו ולא איפשיטא וכתב הרמב"ם לא קנה ואם תפס אחר שחזר בו המקנה אין מוציאין מידו:

היה לאחד עציץ נקוב וזרעים שבו הם של אחר והקנה בעל העציץ עציצו לבעל הזרעים כיון שמשך קנה הקנה בעל הזרעים זרעיו לבעל העציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים עצמם:

היה העציץ והזרעים שבו הכל לאחד והקנה שניהם לאחר החזיק בעציץ לקנות הזרעים אף העציץ לא קנה החזיק בזרעים קנה העציץ שהם חשובים כקרקע כיון שהם מחוברים לקרקע אבל העציץ יש לו דין מטלטלין:

הקנה עבדים וקרקעות לאחד החזיק בעבדים לא קנה הקרקעות החזיק בקרקעות אם העבדים בתוכן קנה ואם לאו לא קנה אפי' אם אמר לו קנה אותן אגב קרקע:

הקנה עבדים ומטלטלין לאחד משך המטלטלין לא קנה העבדים החזיק בעבדים לא קנה המטלטלין אא"כ הם ע"ג העבד והוא שיהיה כפות וגם ישן שאז קונה מתורת חצר דהו"ל כאילו הן בחצירו:

אמר לו משוך בהמה זו ובמשיכתה קני כלים שעליה ולא הקנה לו הבהמה לא קנה כלים שעליה במשיכתה ולא מיבעיא זה אלא אפילו הקנה לו הבהמה והכלים ומשך הבהמה וקנאה לא קנה הכלים שעליה במשיכתה ומטעם חצר נמי לא קנה דמהלכת היא ואינו קונה אפי' אם עמדה אלא א"כ היתה כפותה דאז הויא כחצירו:

ואם אמר לו משוך קופה זו ובמשיכתה קני מה שבתוכה קנה מה שבתוכה אע"פ שלא קנה הקופה בד"א בלוקח אבל במציאה שאמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנאם: