ראש השנה

משמעותם של שני הימים

ראש השנה אינו רק מעבר בלוח השנה: המסורת מציגה אותו כיום דין, שבו כל אחד עומד לפני ה'.

זהו גם היום שבו מכריזים על מלכותו: מכאן מקומן המרכזי של תפילות המלכויות במוסף.

השופר

שמיעת קול שופר היא המצווה המיוחדת ליום זה. תקיעותיו — תקיעה, שברים, תרועה — באות בזו אחר זו בסדר הקבוע במסורת.

קול השופר מתפרש כקריאה: לצאת מן ההרגל, להתעורר, לשוב.

כאשר ראש השנה חל בשבת, המנהגים שונים: יש לשאול את הרב.

תפילות היום

התפילות ארוכות מהרגיל, עם מוסף מיוחד ליום.

• ערבית של כניסת החג.
• שחרית וקריאת התורה.
• מוסף: מלכויות, זכרונות, שופרות.
• מנחה, ולאחריה תשליך לפי המנהגים.

בבית

סעודות החג מלוות בסימנים: מאכלים הנושאים איחולים, המוגשים עם נוסח קצר לפי המנהגים.

המנהג הספרדי כולל לרוב סדר סימנים מפותח יותר בליל הראשון.

הרשימות והנוסחים משתנים בין הקהילות: יש לנהוג כמנהג המשפחה או לפי הוראת הרב.

עשרת ימי התשובה

ראש השנה פותח תקופה הנמשכת עד יום כיפור: מרבים בסליחות, בצדקה ובבקשות סליחה.

העבודה שהחלה כאן מגיעה לשיאה ביום כיפור.