שולחן ערוך הרב, חושן משפט, הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים 1

דִּינֵי מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת וְהַפְקָעַת שְׁעָרִים וּבוֹ כ"א סְעִיפִים: הַשּׁוֹקֵל לַחֲבֵרוֹ בְּמִשְׁקָל חָסֵר מִן הַמִּשְׁקָל שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, אוֹ הַמּוֹדֵד בְּמִדָּה חֲסֵרָה מִן הַמִּדָּה שֶׁהִסְכִּימוּ עָלֶיהָ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". בַּמִּדָּה, זוֹ מְדִידַת קַרְקַע, לְשֻׁתָּפִין שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק — לֹא יִמְדֹּד לְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁבִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הַחֶבֶל הוּא לַח וּמִתְפַּשֵּׁט וּבִימוֹת הַחַמָּה מִתּוֹךְ יָבְשׁוֹ מִתְקַצֵּר, וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְדִידַת הַקַּרְקַע עַל פִּי עִקָּרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּחָכְמַת הַתִּשְׁבֹּרֶת, שֶׁאֲפִלּוּ מִלֵּא אֶצְבַּע מִן הַקַּרְקַע רוֹאִים אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם. בַּמִּשְׁקָל, שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח כְּדֵי שֶׁיֵקָלּוּ. וּבַמְּשׂוּרָה, הִיא מִדָּה קְטַנָּה אַחַת מִשְּׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּלֹג, וְהִזְהִיר עָלֶיהָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהּ בְּעִנְיָן שֶׁתַּעֲלֶה הָרְתִיחָה וְיֵרָאֶה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְתִיחָה הִיא דָּבָר מוּעָט מְאֹד וּפָחוּת הַרְבֵּה מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, שֶׁהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת בְּכָל שֶׁהוּא: