שולחן ערוך הרב, חושן משפט, הלכות שאלה ושכירות וחסימה 1

דִּינֵי שְׁאִילָה וּשְׂכִירוּת וַחֲסִימָה וּבוֹ ל' סְעִיפִים: הַשּׁוֹאֵל אוֹ הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה אוֹ מִטַּלְטְלִין — אֵינוֹ רַשַּׁאי לֹא לְהַשְׁאִילָם וְלֹא לְהַשְׂכִּירָם לְאַחֵר שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים, אֲפִלּוּ סְפָרִים שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה בִּשְׁאִילָתָם — אֵין אוֹמְרִים מִן הַסְּתָם נוֹחַ לַבְּעָלִים שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה בְּמָמוֹנָם, כִּי שֶׁמָּא אֵין רְצוֹנָם שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנָם בְּיַד אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן בְּעֵינֵיהֶם כָּזֶה, אֲפִלּוּ הוּא קַל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַשֵּׁנִי אַדִּיר שֶׁבָּאַדִּירִים, וְאָסוּר לְהַעֲבִיר עַל רְצוֹן הַבְּעָלִים. וְאִם דַּרְכָּם לְהַאֲמִין תָּמִיד לְהַשֵּׁנִי דָּבָר [חָ]שׁוּ[ב] כָּזֶה — מֻתָּר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְמַעֵט בִּשְׁמִירָתוֹ, כְּגוֹן אִם הוּא שָׁאוּל בְּיָדוֹ — רַשַּׁאי לְהַשְׁאִילוֹ לוֹ וְלֹא לְהַשְׂכִּירוֹ, שֶׁהַשּׁוֹאֵל חַיָּב בָּאֳנָסִין וְהַשּׂוֹכֵר פָּטוּר, וְאִם הוּא מֻשְׂכָּר בְּיָדוֹ — רַשַּׁאי לְהַשְׁאִילוֹ וּלְהַשְׂכִּירוֹ אֲבָל לֹא לְהַפְקִידוֹ שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ בְּחִנָּם, שֶׁהַשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה אִם לֹא פָּשַׁע בִּשְׁמִירָתוֹ וְהַשּׂוֹכֵר חַיָּב: