שולחן ערוך הרב, חושן משפט, הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם 1

דִּינֵי נִזְקֵי גּוּף וְנֶפֶשׁ וְדִינֵיהֶם וּבוֹ י"ז סְעִיפִים: אָסוּר לְאָדָם לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ. וְאִם הִכָּהוּ — עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְגוֹ' אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף וְגוֹ'", אִם הִקְפִּידָה תּוֹרָה בְּהַכָּאַת רָשָׁע שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ יוֹתֵר עַל רִשְׁעוֹ — קַל וָחֹמֶר בְּהַכָּאַת צַדִּיק. וְכָל הַמֵּרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ — נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ", "לָמָה הִכֵּיתָ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "לָמָּה תַכֶּה". וְכָל מִי שֶׁהִכָּה חֲבֵרוֹ — הֲרֵי הוּא מָחֳרָם וְעוֹמֵד בְּחֵרֶם הַקַּדְמוֹנִים, וְאֵין לְצָרְפוֹ לְמִנְיַן עֲשָׂרָה לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ בֵּית דִּין הַחֵרֶם, כְּשֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹעַ לְדִינָם: