אורח חיים 384

נָכְרִי אַכְסְנַאי אִם מְעַכֵּב וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: נָכְרִי הַנִּכְנָס לְאֶחָד מִבָּתֵּי הֶחָצֵר לְשֵׁם אַכְסְנָאוּת, אִם נִכְנַס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת — אֵינוֹ אוֹסֵר לְעוֹלָם, וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת, שֶׁהִשְׂכִּירוּ אוֹ הִשְׁאִילוּ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לַאֲכִילָה, אִם הוּא רָגִיל לָבֹא — אוֹסֵר מִיָּד בְּבוֹאוֹ, וְאִם אֵינוֹ רָגִיל — אֵינוֹ אוֹסֵר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ע בְּאַכְסְנַאי יִשְׂרָאֵל. וְנָכְרִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב עַל הַבַּיִת נִקְרָא "נִכְנַס בִּרְשׁוּת". וְאַנְשֵׁי חֵיל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, מֵהֶם בְּחָזְקָה וּמֵהֶם בְּרָצוֹן, אִם יֵשׁ לְבַעֲלֵי בָתִּים בְּאוֹתָם חֲדָרִים שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהֶם הַנָּכְרִים כֵּלִים שֶׁאֵינָם נִטָּלִים בְּשַׁבָּת — אֵינָם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עִנְיָן, וְאִם לָאו — אוֹסְרִים בַּחֲצֵרוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהֶן בִּרְשׁוּת לְאַחַר ל' יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְגִילִים לָבֹא שָׁם. אֲבָל הַנִּכְנָסִים בְּחָזְקָה אֵינָם אוֹסְרִים לְעוֹלָם. (וְכָל זֶה בְּאַכְסְנָאִים, שֶׁאֵינָם קְבוּעִים שָׁם. אֲבָל הַמַּשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לְנָכְרִי לָדוּר בּוֹ בִּקְבִיעוּת שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם — אֵינוֹ אוֹסֵר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הִשְׂכִּיר לוֹ בֵּיתוֹ עַל דַּעַת שֶׁיֶּאֱסֹר עָלָיו בִּקְבִיעוּת כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ב):