אורח חיים 524

כַּמָּה דְבָרִים הָאֲסוּרִים בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: כְּשֵׁם שֶׁבְּשַׁבָּת אֵין עוֹלִין עַל גַּבֵּי אִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְרַקְּדִין, וְלֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא כּוֹנְסִין לְחֻפָּה, וְלֹא מְיַבְּמִים, וְלֹא מְגָרְשִׁים, וְלֹא חוֹלְצִים, וְלֹא מַקְדִּישִׁים שׁוּם דָּבָר לְגָבוֹהַּ, וְלֹא מַפְרִישִׁין חַלָּה וְלֹא תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, וְלֹא פּוֹדִין אֶת הַבֵּן, וְאֵין קוֹנִין קִנְיָן אֲפִלּוּ בַּחֲזָקָה אוֹ בְּקִנְיַן סוּדָר, וְאֵין נוֹתְנִין מַתָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ צֹרֶךְ שַׁבָּת — כָּךְ אֵין עוֹשִׂין אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב, עַיֵּן סִמָּן של"ט וְש"ו.