אורח חיים 615

דִּין תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ ב' סְעִיפִים: כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם גַּס עִם אִשְׁתּוֹ וּבְקַל יוּכַל לָבוֹא עִמָּהּ לִידֵי הֶרְגֵּל דָּבָר, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִנְהֹג עִמָּהּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּל הַרְחָקוֹת שֶׁנּוֹהֵג עִמָּהּ בִּימֵי טֻמְאַת נִדָּתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִישַׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה אַחַת אֲפִלּוּ הוּא בְּבִגְדוֹ וְהִיא בְּבִגְדָהּ, וְכֵן לֹא יַרְבֶּה עִמָּהּ בִּדְבָרִים, וְכֵן בְּכָל הַפְּרָטִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"ה. וּבְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בֵּין בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים בֵּין בַּיּוֹם:

הָרוֹאֶה קֶרִי בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים — יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה, שֶׁמָּא לֹא קִבְּלוּ תַּעֲנִיתוֹ וְהִשְׂבִּיעוּהוּ בְּמַה שֶּׁבְּיָדָם לְהַשְׂבִּיעוֹ, כְּעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ וְשׁוֹפֵךְ לוֹ רַבּוֹ הַקִּיתוֹן (פֵּרוּשׁ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם שֶׁמִּמֶּנָּה מוֹזֵג הַכּוֹס שֶׁל יַיִן) עַל פָּנָיו, כְּלוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּשִׁמּוּשְׁךָ, וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה — מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ זְכֻיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁהֵגֵנּוּ עָלָיו, וְהוּא יַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁכָּךְ הַסִּימָן "יִרְאֶה זֶרַע — יַאֲרִיךְ יָמִים":