אורח חיים 620

מִנְהָג יָפֶה לְקַצֵּר בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּבוֹ ב' סְעִיפִים: טוֹב שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְמַהֵר בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף קֹדֶם ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וְאִם הֶאֱרִיךְ הַחַזָּן יוֹתֵר מִדַּאי, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ מוּסָף עַד לְאַחַר ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — יֵשׁ לְדַלֵּג סְלִיחוֹת וְ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כְּדֵי לְהַתְחִיל תְּפִלַּת מוּסָף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, שֶׁאָז מִן הַדִּין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ו. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵרַע שֶׁאֵחֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — אַף עַל פִּי כֵן יִתְפַּלְלוּ מוּסָף תְּחִלָּה קֹדֶם מִנְחָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:

טוֹב לוֹמַר מְעַט סְלִיחוֹת בְּנַחַת מֵהַרְבֵּה בִּמְרוּצָה: