אורח חיים 77

שֶׁלֹּא לִקְרוֹת כְּנֶגֶד מֵי רַגְלַיִם וּבוֹ ב' סְעִיפִים: מֵי רַגְלַיִם לְאַחַר שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁאֵין אִסּוּרָן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — יָכוֹל לְבַטְּלָם עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם. וַאֲפִלּוּ הֵם בִּכְלִי — מֵטִיל עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם, בֵּין שֶׁהָיוּ הֵם תְּחִלָּה בַּכְּלִי וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם רְבִיעִית מַיִם, בֵּין שֶׁנּוֹתֵן תְּחִלָּה הַמַּיִם בַּכְּלִי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּלִי הַמְיֻחָד לְמֵי רַגְלַיִם, שֶׁאָז אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מֵי רַגְלַיִם כְּלָל — אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן, וְאֵין מוֹעִיל בִּנְתִינַת הַמַּיִם לְהַכְשִׁיר הַכְּלִי עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן פ"ז:

רְבִיעִית שֶׁאָמְרוּ — לְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אֶחָד בֵּין שֶׁהִשְׁתִּין הַרְבֵּה אוֹ מְעַט, וּלְשֶׁל ב' פְּעָמִים — ב' רְבִיעִית, וּלְשֶׁל ג' פְּעָמִים — ג', וְכֵן לְעוֹלָם. וְכָל זֶה כְּשֶׁהֵם בְּעַיִן, אֲבָל אִם נִבְלְעוּ בְּבֶגֶד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, אִם חוֹזֵר וּמַטְפִּיחוֹ בַּמַּיִם — דַּיּוֹ, וּבְשַׁבָּת מְנַגֵּב בּוֹ יָדָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ב. וְכֵן בָּאָרֶץ: