אורח חיים 82

דִּין צוֹאָה יְבֵשָׁה וּבוֹ ב' סְעִיפִים: צוֹאָה אֲפִלּוּ יְבֵשָׁה כַּחֶרֶס וְאֵין בָּהּ רֵיחַ כְּלָל — אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ מִן הַתּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ יְבֵשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁאִם יִזְרְקֶנָּה נִפְרֶכֶת — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק וְלֶאֱסֹר, שֶׁסָּפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר עַד שֶׁיִּתְפָּרֵךְ עַל יְדֵי גְּלִילָה שֶׁיּוֹתֵר בְּקַל נִפְרֶכֶת עַל יְדֵי זְרִיקָה מֵעַל יְדֵי גְּלִילָה אֲבָל כְּשֶׁהִיא נִפְרֶכֶת עַל יְדֵי גְּלִילָה אֲזַי הִיא כְּעָפָר וּמֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרְכָה עֲדַיִן אֲבָל אִם תִּשָּׁבֵר לִשְׁנַיִם עַל יְדֵי גְּלִילָה אֵין זֶה מוֹעִיל וּבִזְמַן הַקֹּר שֶׁהַצּוֹאָה נִקְרֶשֶׁת הַרְבֵּה כָּאֶבֶן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מוֹעִיל לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ כִּי שֶׁמָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרֶשֶׁת עֲדַיִן שֵׁם צוֹאָה עָלֶיהָ וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה שֶׁאָסוּר מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן שְׁמוֹ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ"ג וְכָל שֶׁכֵּן זוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לַחֲזֹר לְקַדְמוּתָהּ עַל יְדֵי חֹם וְסָפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר:

מֵי רַגְלַיִם שֶׁנִּבְלְעוּ בַּקַּרְקַע אִם הֵם מַרְטִיבִין הַיָּד שֶׁנּוֹגַעַת בָּהֶן אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּטּוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ כְּגוֹן שֶׁאִם מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם תַּעֲלֶה בָּהּ לַחוּת שֶׁאִם יַנִּיחֶנָּה עַל דָּבָר אַחֵר יְקַבֵּל מִמֶּנָּה לַחוּת וְאִם אֵין לַחוּת כָּל כָּךְ מֻתָּר וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים: