דילוג לטקסט הראשי

חושן משפט 422

שולחן ערוך, חושן משפט

חושן משפט 422

צריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו. ובו ב סעיפים: החובל בחבירו אע"פ שנתן לו ה' דברים אינו מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול כי אין זה דרך זרע ישראל אלא כיון שבקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה וידוע שהוא שב מחטאו וניחם מרעתו ימחול לו וכל הממהר למחול הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו: הגה ועיין בא"ח סי' תר"ו אסור לבקש דין מן השמים על חבירו שעשה לו רעה ודוקא דאית ליה דיינא בארעא וכל הצועק על חבירו הוא נענש תחלה (גמרא פ' החובל) וי"א דאפי' לית ליה דיינא בארעא אסור לצעוק עליו אא"כ הודיעו תחלה (הר"ן פ"ק דר"ה):

דין נחבל נשבע ונוטל נתבאר בסימן צ':

מקור

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 422

גרסה:
Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
שפה:
he
רישיון:
Public Domain
ייחוס:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097773
לטקסט המקור

Rem., Hagahá או Rema מציין הגהה של הרמ״א, בנפרד מטקסט מרן.