דילוג לטקסט הראשי

אורח חיים 344

שולחן ערוך, אורח חיים

אורח חיים 344

דין ההולך במדבר בשבת. ובו ב סעיפים: ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה ואם יש לו ממה להתפרנס אסור לו לעשות מלאכה כלל עד שיכלה מה שיש לו ואז יעשה מלאכה בכל יום אפילו ביום שמקדש בו כדי פרנסתו מצומצמת ומותר לילך בו בכל יום אפי' ביום שמקדש בו:

היה יודע מנין יום שיצא בו כגון שיודע שהיום יום רביעי או יום חמישי ליציאתו אבל אינו יודע באיזו יום יצא מותר לעשות מלאכה כל מה שירצה ביום שמיני ליציאתו שביום כזה יצא מביתו דבודאי לא יצא בשבת וכן ביום ט"ו וביום כ"ב וכן לעולם:

מקור

Shulchan Arukh, Orach Chayim 344

גרסה:
Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
שפה:
he
רישיון:
Public Domain
ייחוס:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
לטקסט המקור

Rem., Hagahá או Rema מציין הגהה של הרמ״א, בנפרד מטקסט מרן.