אורח חיים 488

דין תפלת שחרית של פסח. ובו ג סעיפים: שחרי' נכנסים לבית הכנס' וקורין הזמירו' של שבת ומתפללין תפלת שחרי' וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל) ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריא' שמע באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם: הגה ודוקא בב' ימים הראשונים שגומרים בהם ההלל דינא הכי לענין הפסקה אבל בימים שאין גומרים (ע"ל סי' תכ"ב סעיף ד') : ואם פסק באמצע ושהה אפי' כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק:

בהלל אפי' עשרה קורין כאחד:

מוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה גברי (ואם מוסיפין בי"ט ע"ל ר"ס רפ"ב) בפרשת בא מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומפטיר קורא בשני בפרש' פנחס ובחדש הראשון ומפטיר ביהושע בעת ההיא ומתפללין תפלת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך (וע"ל סי' קי"ד ס"ג) וכן פוסקין משם ואילך מלשאול בברכת השנים: הגה ונוהגין לומר בכל י"ט בתפלת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר על ידי משה עבדך כאמור: