שולחן ערוך אורח חיים 563 — הלכה

דין מי שהרהר בלבו להתענות. ובו סעיף אחד: מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפלת המנחה להתענות למחר לא הוי קבלה דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית כיון שלא קבלו בתפלת המנחה:

מקור

Shulchan Arukh, Orach Chayim 563

גרסה:: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
שפה:: he
רישיון:: Public Domain
ייחוס:: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080

לטקסט המקור

Rem., Hagahá או Rema מציין הגהה של הרמ״א, בנפרד מטקסט מרן.

הסבר