אבן העזר 149

המגרש אשתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין ובא עליה אח"כ בעדים קודם שנישאת לאחר צריכה ממנו גט שני שודאי בעל לשם קידושין שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואם לא ראוה עדים שבא עליה אלא שנתייחד עמה אם היא מן הנישואין צריכה ממנו גט ב' שעדי ייחוד הן עידי ביאה ובעל לשם קידושין ואם היא מן האירוסין אינה צריכה ממנו גט שני שאין לבו גס עליה ולא אמרינן שבעל לשם קידושין כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה באחד שגירש ונתייחד עמה אח"כ וקודם שגירשה פעם שנית קדשה אחר לשם פלגש ושהתה עמו לשם פלגש שאסורה לשניהם וצריכה גט משניהם שודאי השני בא עליה ונאסרה עליו כיון שהיא א"א משום ייחוד של ראשון וצריכה גט משניהם ואע"ג דאמרינן הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה לא חשבינן לה א"א ודאי לצאת מן השני בלא גט כתב הרמב"ם הורו הגאונים שאפילו הבא על אשה בעלמא בעדים שצריכה ממנו גט שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והוא כתב שאינה צריכה וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל: