Skip to main text

Orach Chayim 347

שולחן ערוך, אורח חיים

Orach Chayim 347

על איזה הוצאה חייב מן התורה. ובו סעיף אחד: מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר חפץ מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או איפכא אבל פשט ידו לפנים וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בפנים או שפשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בחוץ שזה עקר וזה הניח שניהם פטורים אבל אסור לעשות כן מדרבנן ואם פשט ידו לפנים וחפץ בידו והניחו לתוך יד חבירו העומד בפנים או שפשט ידו לפנים ונטל חפץ מתוך יד חבירו העומד בפנים והוציא לחוץ שנמצא שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח הוא חייב וחבירו פטור אבל אסור ואפי' אם העומד בחוץ הוא עכו"ם אסור מפני שהוא כנתנו על מנת להוציא והוא הדין להוציא ידו לחוץ והניחו ביד חבירו העומד בחוץ או שנטל מיד חבירו העומד בחוץ והכניס בפנים שהעומד בפנים חייב שהוא עקר והעומד בחוץ פטור אבל אסור:

Source

Shulchan Arukh, Orach Chayim 347

Version:
Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
Language:
he
Licence:
Public Domain
Attribution:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002084080
View source text

Rem., Hagahá or Rema denotes a gloss by the Rema, distinct from Maran’s text.