Yoreh De'ah 328
דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים: בשעה שיפריש חלה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה (או להפריש חלה) (טור) לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום אבל האשה מותרת והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע (ובמקום שמפרישין ב' חלות לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו):
הסומא והשכור מפרישין חלה לכתחלה:
אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה: הגה מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה כגון שהיתה העיסה מתקלקלת מותר ליטול חלה בלא רשותו דזכין לאדם שלא בפניו וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ח) ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב"ם פ"ד דתרומות) אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג) : ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש אפילו בעודו קמח מועיל אע"פ שעדיין לא נתחייב והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם:
Source
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 328
- Version:
- Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
- Language:
- he
- Licence:
- Public Domain
- Attribution:
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097765
Rem., Hagahá or Rema denotes a gloss by the Rema, distinct from Maran’s text.